פסק-דין בתיק ע"א 34443-06-12

המערער והמשיב היו מעורבים בתאונת דרכים שבה נגרמו נזקים לשני כלי הרכב. המערער תבע את המשיב על נזקיו, בסכום של כ- 46,000 ש"ח, ואילו המשיב הגיש תביעה שכנגד, על סכום של כ- 49,000 ש"ח. תביעתו של המערער נדחתה, ואילו תביעתו של המשיב התקבלה ובית משפט קמא (כב' השופט ג' ארנברג, סגן הנשיאה), חייב את המערער בפיצויו של המשיב על נזקיו, בהוצאות האגרה ובשכר טרחת עורך דין, בסכום כולל של 51,000 ש"ח.

בית משפט קמא השתית את פסק דינו על גרסתה של עדת ראיה ניטראלית לתאונה בה התנגשו משאיתו של המערער ומכוניתו של המשיב זו בזו, בצומת מרומזר. העדה העידה כי עמדה בצומת במסלול השמאלי, על מנת לפנות שמאלה. לפניה עמד כלי רכב פרטי ומשאיתו של המערער עמדה מאחוריה. הרמזור בכיוון נסיעתה היה אדום, ולאחר שהבחינה כי חלפו שלושה מחזורים של אורות הרמזור, הבינה כי יש תקלה, ולפיכך החליטה לנסוע ישר על מנת להגיע לצומת הבא ולעשות בו סיבוב פרסה. כך עשה גם הנהג שלפניה. בעודה נוסעת ישר, כשבכיוון נסיעתה אור ירוק, הבחינה שהמשאית, שכאמור עמדה מאחוריה, נוסעת אף היא, אולם פונה שמאלה על אף שהאור האדום בכיוון זה לא התחלף לירוק. היא הבינה כי עלולה להתרחש תאונה, ולפיכך הביטה אחור באמצעות המראה האמצעית, והבחינה כי בכיוון נסיעת המשיב (הכיוון ההפוך לנסיעתה), דולק אור ירוק. מיד לאחר מכן שמעה את קול ההתנגשות בין שני כלי הרכב.

כאמור, בית משפט קמא סמך על עדותה של אותה עדה, שמסרה למשטרה את אשר אירע סמוך לאחר התאונה. בית המשפט היה ער לכך שכתב האישום שהוגש בשעתו נגד המערער בגין התאונה הנדונה - בוטל, אולם קבע כי אין בכך כדי להשפיע על תוצאת ההליך שלפניו, אשר נטל הראיה בו נמוך יותר. מעדותה של אותה עדה הסיק בית המשפט, כי נראה שהמערער טעה לחשוב כי הוא יכול להתחיל בנסיעה, שכן שני כלי הרכב שעמדו לפניו החלו לנסוע, אלא שהם פנו לנתיב המאפשר נסיעה קדימה בלבד, בו דלק אור ירוק, ולא שם לב כי הרמזור המאפשר פנייה שמאלה עודנו אדום.

בקביעות עובדה כגון אלה אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב. אלא שהמערער סבור, כי בית המשפט התעלם מנתונים עובדתיים אובייקטיבים, החותרים תחת גרסתה של אותה עדה. לטענתו, תכנית הרמזורים מעידה כי הן הרמזור המורה על פנייה שמאלה והן זה המורה על פנייה ישר מתחלפים לירוק באותה שנייה, ועל כן אין זה יכול להיות כי בעת שהחלה בנסיעתה הראה הרמזור אור ירוק בכיוון ישר, ואור אדום לפנייה שמאלה. כמו כן טוען הוא, כי "אין חולק שהרמזורים פעלו כשורה בעת אירוע התאונה". ועל כל אלה מפנה הוא לדו"ח בוחן התנועה.

אלא שעיון בפרוטוקול הדיון ובתיק המוצגים שהוגש בבית משפט קמא מעלה, כי אותם מסמכים אליהם מפנה המערער לא הוגשו כלל לבית המשפט, ובית המשפט לא התבקש להסיק מהם כל מסקנה, כפי שמבקש עתה המערער לעשות. כך גם לא זומן בוחן התנועה לעדות על ידי המערער. להתנהלות זו לא ניתן כל הסבר בנימוקי הערעור. לא למותר להוסיף, כי מסמכים אלה אף לא הוגשו במסגרת הערעור - מה שממילא לא היה המערער רשאי לעשות בלא נטילת רשות, ורשות כזו לא התבקשה.

סוף דבר, לא נמצאה לי עילה להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא, ודין הערעור להידחות.

המערער ישלם למשיב הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 15,000 ש"ח.

הערבון יועבר לידי המשיב.

המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום,  י"א חשון תשע"ג, 27 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: